מתכון קל להכנת חזה עוף במרינדה

כולם חושבים שלהכין ארוחה בשרית זה מסובך, אבל מסתבר שזה ממש פשוט.
בואו תראו איך מכינים חזה עוף במרינדה, בפחות מחצי שעה...

 

                           מגישה: נילי קרפנר, "המטבח של נלי"   צילום ועריכה: תמי אייזנברג

מצרכים ל- 4 מנות:

4 חתיכות חזה עוף (כ- 150 גרם כל אחד)
עלי רוזמרין קצוצים דק
עלי טימין קצוצים דק
חצי כוס שמן זית
גרידת לימון
מלח ים גס
פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה:

1. מסדרים את העוף בקערה.
2. מערבבים את עשבי התיבול עם שמן הזית, מלח ופלפל.
3. שרים את העוף במרינדה לשעה עד שעתיים, מכוסה במקרר.
4. מחממים מחבת פסים מרוחה במעט שמן זית.
5. צולים את העוף כ-2 דקות מכל צד, עד שהבשר מוכן.

בתאבון!


| בישול למתחילים | מתכונים קלים | אוכל מזין |

השימוש במונח "מאכל לאומי" יחד עם "מטבח לאומי" רווח החל מן המאה ה-19 עם התפשטות הרעיון של מדינות הלאום באירופה.

הגדרתם של לאומים התבססה במידה רבה, בצד מקורות אתניים וגאוגרפיים, על מאפיינים תרבותיים שניתן לייחסם קולקטיבית לקבוצת אנשים רחבה, כגון שפה ומנהגים – ובכללם מנהגי בישול ואכילה. התפתחות של תנועת הגירה מסיבית בין הלאומים השונים, כמו גם התפתחותה של תנועת התיירות הבינלאומית במהלך המאה ה-20, חיזקו תפיסות ותדמיות של מאכלים לאומיים בין בני לאומים שונים לבין זולתם.

בצד השימוש במאכל לאומי כסמל חיובי המגדיר קבוצת אנשים סביב אלמנט שגאוותם בו, התפתח גם שימוש במאכלים לאומיים כסטיגמה שלילית שמדביקים בני לאום אחד על זולתם בהתייחסות מזלזלת. דוגמה לכך ניתן לראות בכינוי "צפרדעים" (Frogs) שנוקטים בו האנגלים כלפי הצרפתים, על שום נוהגם לבשל ולאכול בעלי חיים הנחשבים כדוחים בעיני בני תרבות אחרת, או כינוי הגנאי "קראוט" (Kraut - כרוב) שהצמידו לגרמנים בשל נוהגם, שלאנגלים נראה בזוי, לאכול כרוב חמוץ.

בקרב גרמנים ואוסטרים מקובל לכנות איטלקים, בזלזול, "זוללי ספגטי" (Spagettifressern). על כן, יש הרואים בשלילה התייחסות למושג "מאכל לאומי" ורואים בו משום "לאומנות קולינרית". חוקרי גסטרונומיה וקולינריה מצביעים על כך שרווחות טעויות רבות בכל הייחוס של מאכלים לאומיים ללאום זה או אחר, והגדרתם של מאכלים שונים כלאומיים מתבססת במקרים רבים על סטריאוטיפים בלתי מבוססים ועל בורות.

מאכל מסוים יכול להיחשב ל"מאכל לאומי" במטבחים שונים. לעתים, בתוך אותה מדינה, באזורים שונים או בקרב קבוצות אתניות שונות יהיו מאכלים אזוריים שונים שיזכו לכינוי "מאכל לאומי". כך למשל - בעוד שהרושטי נחשב למאכל הלאומי בקרב התושבים המתגוררים באזורים הדוברים גרמנית - בשווייץ, הפונדו נחשב למאכל הלאומי בקרב התושבים המתגוררים באזורים הדוברים צרפתית של שווייץ.

בירה נחשבת המשקה הלאומי הן בקרב תושבי גרמניה, הן בקרב תושבי בריטניה והן בקרב תושבי הולנד, כמו גם מדינות רבות אחרות; וודקה נחשבת למשקה הלאומי בקרב תושבי רוסיה, פולין, פינלנד ושבדיה.

המאכל הלאומי של ישראל
כשם שיש מחלוקת האם קיים מטבח ישראלי, כך ישנה מחלוקת מהו המאכל הלאומי של ישראל. סקרים שנערכים מראים כי דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעתים גם לחומוס כאל מאכל לאומי.

"שיר הפלאפל", של להקת איילון משנות ה-50, מדגים את ההשקפה של דעת הקהל הישראלי על מאכל זה, ואת היחס הישראלי למאכלים לאומיים אחרים.

מאת: וויקיפדיה

  • ר.ס.ס. פוסטים אחרונים
  • הדפס עמוד זה
  • ספר לחבר
  • הוסף לפייסבוק
  • הוסף לגוגל סימניות
  • הוסף ציוץ בטויטר